הדרוזים בישראל, המונים כמאה ושישה אלף איש, צנועים ואוהבי שלום, סבלו רדיפות קשות מאוד לאורך ההיסטוריה. בזמן יסוד הדת במאה ה-11 הם התבצרו בפסגות ההרים שבצפון מדינת ישראל. בתקופת המנדט הבריטי הדרוזים סייעו לישוב היהודי ועם הקמתה של מדינת ישראל ב-1948 הפכו להיות אזרחי המדינה לכל צורך ועניין; משלמים מסים, משרתים בצבא וכו'. בשל עצם היותה חברה סגורה ועצמאית ובשל ריחוקה ממרכז הארץ, סובלת כיום העדה הדרוזית מבעיות קשות בחינוך, בריאות, תיקצוב והשתלבות בחברה. כמו כן, העדה נעדרת מקורות עידוד של העשייה האקדמית ומחקרית ומעט מאד צעירים דרוזים רוכשים השכלה גבוהה וממשיכים במחקר אקדמי.
מטרות המכון
הקמת מרכז מחקר ופיתוח אשר יעודד ויקדם את הפעילות המדעית והאקדמית בקרב בני העדה הדרוזית. עידוד שילובם של בני העדה הדרוזית בחברה הישראלית בכלל ובעולם האקדמי בפרט. קידום חקר תולדות העדה הדרוזית, חקר תחום החינוך והתרבות, מורשת הקרב והמסורת. מטרת המכון לעודד השכלה גבוהה ומקצועית בקרב בני נוער ובוגרים, לחזק את מעמד האישה הדרוזית, כמו גם ליצור מודעות לבריאות, שימור המורשת, הפולקלור והמסורת, ספרות ואומנות, דו-קיום ואחווה.
רקע, היסטוריה והסיבות להקמת המכון
