המכון הדרוזי למחקר - במה אקדמית
הצעה לשלוח מאמרים לחוברת של "במה אקדמית"
הרינו מתכבדים להודיע כי אנו עומדים להוציא לאור בחודש אפריל 2010 את הגיליון השישי של "במה אקדמית".
החוברת תהיה מוקדשת ל "10 שנים לייסוד מכללת הכרמל" ותצא בפורמט חגיגי.
מומלץ שבוגרים אשר סיימו בהצלחה את לימודי הדוקטורט שלהם ולכל הדוקטורנטים שנמצאים בשלבי מחקר שונים של עבודת התיזה,יגישו מאמרים הקשורים לעבודה אקדמית שלהם..
למאמר חשוב לצרף סיכום (ABSTRACT) בן 200 מילים בשפה עברית (אנחנו נתרגם לאנגלית),על מנת להוסיף אותו לחוברת לטובת הקוראים שלנו בחו"ל.
במידה והנכם מעוניינים שמאמרכם יופיע בחוברת, נא לשלוח את המאמר בהקדם האפשרי לאי-מאיל שלנו:
Carmel25@bezeqint.net
נא לעיין בדף ההנחיות לכתיבת המאמר המצ"ב, אשר הופיע בחוברת הראשונה של "במה אקדמית".
לתשומת לבכם, בעת הגשת המסמכים להגנה על התיזה חובה לדווח על הפרסומים ועל כן מומלץ מאד להגיש מאמר לפרסום.
מספר כללים לכתיבה מדעית
סגנון כתיבה מדעי:
סגנון כתיבה מדעי מאופיין על ידי שני עקרונות מרכזיים: דיוק ובהירות. להבדיל מכתיבת ספרות יפה, הכתיבה המדעית היא פשוטה בסגנונה, עניינית וליניארית. אין בה עלילות משנה, הבזקים לעבר, רמיזות, מטאפורות, מליצות, פתגמים, אמרות וכד'. ארגון טוב באמצעות תואר מדויק מסייע רבות להשגת בהירות הכתיבה. חשוב לזכור, שקהל היעד שלך הוא אדם אינטליגנטי מכל תחום שהוא, כל אדם כזה צריך להיות מסוגל להבין בקווים כלליים את עבודתך.
מספר הנחיות בכתיבה מדעית:
חשוב להביא מספר כללים לגבי רישום מקורות בגוף העבודה ורשימת המקורות. כל הכללים מבוססים על מדריך הפרסומים של אגודת הפסיכולוגים האמריקאית, ה –APA (1983)
א) כותרות
הכותרות משמשות לכללי דרך בארגון של העבודה, על פי כללי ה-APA אין צורך למספר את כותרות הפרקים השונים בעבודה.
ב) הערות שוליים ( footnotes )
ישנם שני סוגים של הערות שוליים בגוף העבודה:
1) הערות שוליים תוכניות
2) הערות שוליים המתייחסות לקבלת היתר לשימוש בחומר שיש עליו זכויות יוצרים.
ג) רישום ציטטות
חומר מצוטט ממקור אחר חייב להיות מצוטט בדיוק מקסימלי, כולל איות ופיסוק, כאשר אורך הציטטה גדול מארבעים מלים, יש להדפיסו כקטע בודד ללא מרכאות (וזאת על פי כללי ה( APA בסוף הציטטה יש לציין בסוגריים את שם המחבר, השנה והעמוד בטקסט המקורי, ממנו נלקחה הציטטה, למשל: "..." (לוי, 1993,ע' 82). מראה המקום המדויק יופיע ברשימת המקורות.
ד) קיצורים וראשי תיבות
בדרך כלל לא מומלץ להשתמש בקיצורים כיוון שהם עלולים לבלבל את הקורא שאינו מכירם.
כאשר יש צורך להשתמש פעמים אחדות בצירוף מספר מילים (ייחודי למחקר הנדון), יש לשקול אם לכתבו בראשי תיבות לאחר הצגתו הראשונה, והאם שימוש זה יקל על הקורא או יכביד עליו. יחד עם זאת, ישנם קיצורים אחדים המקובלים בכתיבה מדעית. חלקם מופעים ברישום ביבליוגרפי ואחרים בגוף הטקסט.
כתב עת למדעי החינוך, החברה והרוח - גיליון מס' 6
עריכה: ד"ר אכרם חסון, ד"ר יעקב סובוביץעריכה טכנית: רוני חסוןתרגום ועיצוב: ליאת חופמןכתובת המערכת: המכון הדרוזי למחקר פתח דבר
"הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מהם, ומתלמידי יותר מכולם (אבות)
ציטוט זה הוא של ר' יהודה הנשיא, מי שקיבץ וחתם את המשנה בשנת 200 לספירה. עד ימיו הייתה המשנה מועברת בעל פה, מפי רב לתלמידיו, כאשר כל דור הוסיף נדבכי ידע משלו.
בכתיבת המשנה עבר ר' יהודה הנשיא על איסור מן התורה, "דברים שבעל פה אין אתה רשאי לכותבם" (גמרא, גיטין, דף ס' ע"ב).
במסורת ניתנו שני הסברים לפעולתו של ר' יהודה הנשיא:
הרמב"ם טען "ולמה עשה רבנו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהיה? לפי שראה שתלמידים מתמעטין והולכין, והצרות מתחדשות ובאות, ומלכות רומי פושטת בעולם ומתגברת, וישראל מתגלגלין והולכין לקצוות (לגלות) – חיבר חיבור אחד להיות ביד כולם, כדי שילמדוהו במהרה, ולא ישכח".
לעומתו טוען פרשן בימינו, הרב עדין שטיינזלץ, כי החלטתו של ר' יהודה הנשיא התקבלה דווקא בתקופה של ריבוי תלמידים ועומס ידע, שהיה חשש לאבד אותו אם לא ייכתב.
שני הנימוקים כאחד מתקשרים לתפיסה העכשווית של הצורך בניהול נכון של ידע ארגוני כתנאי הכרחי לקיומו של ארגון וכגורם מרכזי בהתפתחותו ובהתחדשותו.
ניהול ידע הפך במרוצת השנים ל "להיט" שכל אוניברסיטה שמכבדת את עצמה, דאגה להבליט את הנושא "ולהעמיד אותה" במקום מרכזי.
בשנת 1940, כתב ה.ג. וולס בספרו "ארגון העולם מחדש" – " עושר של ידע ענק וגדל בהתמדה מפוזר ברחבי העולם היום, ידע שאולי היה מספיק לפתור את כל הקשיים הגדולים של עתידנו, אבל הוא מפוזר ולא מאורגן. אנו צריכים סוג של מסלקה שכלית לשכל. מחסן שבו ידע ורעיונות מתקבלים, ממוינים, מסוכמים, מעוכלים, מתבררים ומושווים"...
באופן מסורתי, תכניות ומטרות מונעות על ידי מנהיגים – המכוונות להבטיח ייעול ויעילות המבוססים בעיקר על קונצנזוס, ציות וניהול משאבים פיזיים סופיים – הניעו עסקים.
כיום, חברות עם יתרון מקיימות דו-שיח פתוח, חידושים מהירים וגמישות עסקית על יד פיתוח של נכסיהם האינסופיים – הידע של האנשים.
יוגש מלחטרה (Yogesh Malhatra), בספרו "נכסי ידע בכלכלה העולמית" (1977), מתאר זאת כך: "לעומת הגורמים המסורתיים של ייצור שנשלטו על ידי רווחים מצטמצמים, כל יחידה נוספת של ידע שנוצלה באופן יעיל מביאה לעליה משמעותית בתפקיד"...קרא בהרחבה 
כתב עת למדעי החינוך, החברה והרוח - גיליון מס' 5
עריכה: ד"ר אכרם חסון, ד"ר יעקב סובוביץ
עריכה טכנית: רוני חסון
תרגום ועיצוב: אלה שפולנסקי
כתובת המערכת: המכון הדרוזי למחקר
חברים יקרים,
בפתח דברי ברצוני לציין בסיפוק רב, שהחוברת "במה אקדמית" מאז הפקתה בשנת 2000, מאפשרת לציבור רחב להביע ולהציג את מחקריו ועבודותיו, כמו כן החוברת מהווה במה למספר הולך וגדל של סטודנטים בקהילה הדרוזית שלמדו לתואר שלישי Ph.D.
אנו מאד גאים כי לראשונה בהיסטוריה סטודנט שלנו, חוקר דרוזי, משמש כמרצה באוניברסיטה אירופית, ועל כן אנו מברכים מכל הלב את מרזוק עזאם מעיר הכרמל, אשר החל השנה לעבוד באוניברסיטת קלוז'-נפוקה. ואנו מאחלים לו ולכל החוקרים הצלחה בהמשך דרכם.
חינוך טוב הוא נכס יקר ביותר, כדי לשמור על רמת חינוך נאותה – דרוש מידע עדכני, עידוד מחקר והדרכה שהם חלק ממטרות החוברת הזאת.
הפעילות המתקיימת השנה במכללה כוללת בנוסף ללימודי תואר שלישי Ph.D גם לימודי תואר שני M.A. עם אוניברסיטת ווסט טימישוארה ברומניה, דבר המאפשר לסטודנט ללמוד בזמנו הפנוי ולפי יכולתו.
חיפושי דרך למערכות חינוך, הביאו אותנו לידי שילוב ההוראה הקונבנציונלית עם ההוראה מרחוק (Distance Learning), המאפשרת להגדיל את מעגל הלומדים ומתאימה יותר לאפשרויותיהם של הסטודנטים.
להשקיע באדם זה הדבר הכי משתלם.
בכבוד רב,
ד"ר אכרם חסון,
ראש עיר הכרמל
קרא בהרחבה
