רקע כללי

במאה ה21 הוראה ולמידה בסביבות עתירות טכנולוגיה תופסת מקום נכבד במערכות חינוך בכלל ובמערכות ההשכלה הגבוהה בפרט. בשני העשורים האחרונים נערכו בספרות המחקר פרוייקטים מתוקשרים רבים, כמו: Csile ו Acot (Scardeamalia & Bereiter, 1996) בארה"ב, סל"ע (סלומון ואלמוג, 1994) -הכתות המתוקשבות בהכשרת מורים בישראל; הוקמו אוניברסיטאות מקוונות; פותחו קורסים בלמידה מרחוק ואתרים תומכי קורסים ברבים מן המוסדות להשכלה גבוהה בעולם ובישראל.

מצוידים בלקחי המחקר וההתנסות בעולם (Harasim, 2001), בארץ (מלמד, 2000) ו(מור, 2001), וחדורי אמונה, שהטכנולוגיה הן (גם) כלי חשיבה ושותפי עשייה, פותחו כראייה מערכתית רב שנתית רחבה באשר לשילוב טכנולוגיות בהוראה ובלמידה. הפיתוח נתמך על ידי ה"קול הקורא לקידום הוראה ולימוד אקדמי באמצעים טכנולוגים מתקדמים".

עקרונות מנחים לפיתוח

• התנסות אישית כלומד בלמידה האמיתית האקולוגית (Bruner, 1996; Dewey, 1933). התנסות כזו זמינה לסטודנטים ולמורי מורים.
• פיתוח פרופסיונלי בהקשר חברתי רחב ובעבודה של צוותים שיתופיים. כפרויקט מערכתי, מושם דגש על פיתוח מקצועי של צוות ההוראה במסגרות שונות: פיתוח משותף של קורסים מקוונים בקבוצת מפתחי הקורסים משולבי טכנולוגיה; השתלמויות של מורי מורים, אשר מרחיבים דעת ומתנסים בתחום שילוב טכנולוגיות בלמידה, למידה מרחוק ופיתוח אתרים תומכי קורסים.
• בחירה באמצעים הטכנולוגיים המתאימים לכל סיטואציה מתוך מגוון הכלים המצוי. אנחנו בחרנו לדלית אל כרמל בתוכנית שפיתחה המעבדה ללמידה מרחוק של ביה"ס לחנוך באוניברסיטת בר-אילן, בראשותו של דר' ברוך אופיר. בשנה ראשונה נבחר הנושא :"הכרת המחשב", המרצה דר' ארקדי שטיינבוק תרם רבות להבנת הנושא אצל תלמידי חטיבת הביניים. המורים בביה"ס ואיש מחשבים שיתפו פעולה,הן הכנת המחשבים בבית הספר לדרישת הפרויקט והן בהוראת הנושא. פעילות הפרויקט התבססה על גישה סיסטמטית-הוליסטית של ניתוח מערכות למידה שלמה.

אמצעים והנחת יסוד

בעקבות ניסיון בפיתוח והפעלה של אתרים תומכים ומלווים סדנאות שונות במערכת SchoolLink, וכן ניסיון בפיתוח, בנייה והנחייה של קורס וירטואלי של מט"ח (טכנולוגיות ידע ותקשורת בלמודי מדע וטכנולוגיה") על מערכת HighLearn, פיתחו במערכת זו האחרונה, אתר, המיועד לתמוך וללוות את עבודתם המעשית של התלמידיםהסטודנטים במקצועות המדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים, במכללת סמינר הקיבוצים.

מטרותיו של הפרויקט,תמיכה וליווי

• טיפוח הרגלים של שימוש בתקשורת ממוחשבת א-סינכרונית (קבוצות דיון) וסינכרונית שם עמיתים.
• טיפוח הרגלים של גישה לרשת כמשאב לימודי – פדגוגי.
• ייעול חילוף החומרים בין הסטודנטים לבין עצמם ובין הסטודנטים למדריך/ה.
• נגישות לדפי עבודה והפעלות, חסכון בשכפולים והעברת האחריות להשגת הניירת אל הסטודנט.
• אפשרות לחיווי דעה בנושאים שונים בדיון א-סינכרוני פתוח ומתועד.
• התנסות בשילוב של טכנולוגיות ידע ותקשורת בלימודי המדע והטכנולוגיה.
• הנעה לשילוב הסביבה הלימודית הממוחשבת בעבודתו העצמאית של התלמידסטודנט וכאזרח בעתיד.

מרכיבי האתר

מרכז תמיכה וליווי במכיל תכנים פדגוגיים דידקטיים וחינוכיים; פורומים להתייעצות בנושאים שונים, תכנים של תוכנית הלימודים, חומרי למידה, מפות מושגים, דפי עבודה, תרגילים מקוונים, קישורים שימושיים, סילבוס יומן אירועים והודעות. מרכז תקשורת מכיל כתובות מייל של מרצים וסטודנטים: קבוצות דיון, לוחות מודעות וצ'אט.

כלים לעבודה

המושגים נושא אותנטי, נושאים בין-תחומיים, שילוב טכנולוגיה בהוראה עומדים על סדר היום של השיח המקצועי בקרב מורים ומהווים קריאת כיוון לגבי השינויים שרצוי להכניס להוראה כדי לשפרה.

אינטרנט בשרות המורה

הוראת הנושא בגישה בינתחומית מחייבת את המורה ללמוד תחום דעת חדש. לימוד תחום דעת חדש מספרי לימוד הנו ארוך ומיגע . האינטרנט, מאפשר גישה מהירה ונוחה לטקסטים ברמות שונות. המורה יכול ללמוד את הנושאים לא בסדר המובנה כנהוג ב-text books אלא באופן וברמת העמקה שמתאימים לצרכיו. כניסה לקבוצות דיון של בעלי לקוחות ובני משפחותיהם למשל, מאפשרת חשיפה לבעיות שקשה מאוד למי שאינו איש מקצוע בתחום להיות מודע להן. כל המטלות שהוטלו על התלמידים במסגרת הקורס, נשלחו מהמורה לתלמיד ובחזרה בדואר אלקטרוני. למורה היה עותק מכל גרסא של כל משימה של כל תלמיד שהשתתף בקורס. מהשוואת הגרסאות ניתן היה לוודא באיזה מידה המושגים הובנו, הופנמו ונכללו באוצר המילים הזמין של התלמידים. שימוש ביכולות הקישוריות (Hypertext) בטאו רמות הבנה שונות של החומר הנלמד.

אינטרנט בשירות הסטודנט

אמנם בכיתה ישבו כ-20 תלמידים אבל לכל אחד מהן היה ערוץ תקשורת אישי פתוח למורה. ניתן היה לשאול שאלות וללבן דברים שלא הובנו כהלכה בכיתה. קיומו של הערוץ האישי דרבן לשאול שאלות בנושאים מתחום המחשוב אשר לא בהכרח קשורים לתכנים שנלמדו בכיתה. בתהליכי החיפוש אחר ביבליוגרפיה הגיעו התלמידים לאתרים וחומרים מאוד מעניינים אותם הם שלחו לחבריהם בכיתה ולמורה. במסגרת שעורי הבית שהכינו, כבדרך אגב, התלמידים למדו/בססו את המיומנויות שלהם בתוכנת word ו-powerpoint.

למתודת הלמידה מרחוק הפוטנציאל להפוך לשיטה פדגוגית רבת עוצמה בכל רמות החינוך. התפתחות הטכנולוגית המתוחכמת מאפשרת לבתי-ספר להשתמש בלמידה מרחוק כדי להעשיר את התלמידים בנושאים מגוונים. כמו כן הגישה לתחומי דעת מסוימים, שהייתה באמצעות הלמידה מרחוק ותלמידים הגרים באזורים מרוחקים ממרכזים מבוססים יכולים ליהנות מהוראה איכותית במקצועות אלה.

האם המורה מן השורה יכול מסוגל לנצל את הלמידה מרחוק בתנאים רגילים? מהם הכישורים הנדרשים ממורה המבקש לשלב למידה מרחוק במאגר המתודות ההוראתיות? האם הלמידה מרחוק היינה מתודה השווה לכל בית-ספר ולכל מורה או תלמיד? עם התפתחות הטכנולוגיה מחד והידידותיות של הטכנולוגיה מאידך ניתן לקבוע באופן פסקני שהתשובה לשלושת השאלות היינה חיובית.

כיום בית-ספר יכול תמורת השקעה יחסית קטנה לרכוש מערכת למידה מרחוק אשר תפתח את הפתח לעולם חדש של אפשרויות לימודיות. כמו כן מורים יכולים בהשקעת מאמץ מינימאלי לאמץ את עקרונות המתודה של הלמידה מרחוק על מנת לנצל כלי רב עוצמה זה. מורה המאמין בטכנולוגיה כאמצעי חינוכי, והבטוח ביכולתו לנצל טכנולוגיה זו יוכל לשפר באופן משמעותי את למידת תלמידיו. מורה המסוגל לשתף פעולה עם מומחה המעביר שיעור מרחוק, בתפקיד של מדריך-מסייע, ישפר את יכולתם של תלמידיו ליהנות מתורתם של מומחים שלא ניתן להסתופף במחציתם בבית-ספר שאינו מציע למידה מרחוק. המורה המשכיל לנצל טכנולוגיה זו יוכל לפרוץ מחסומים פדגוגיים על מנת לקדם את תלמידיו לקראת מימוש הפוטנציאל שלהם בתחומי דעת מגוונים.

סיום

1. תאור ופרוט מרכיבי שוק ה-e-Learning בארץ ובעולם בהיבט הארגוני, המתודולוגי והפרויקטלי.
2. היבט השוק מבחינת תחזיות, מושגים כללים (מושגי יסוד, מרכיבי ה-e-Learning).
3. הצורות השונות בהן ניתן ליישם את הטכנולוגיה בשילוב הפדגוגיה לצורכי הארגון מהיבטים שונים דוגמת: ארגונים לארגונים, ארגונים ללקוחות וארגונים לעובדים.

שוק ה-e-Learning התפתח בכל העולם בכלל ובישראל בפרט, במשך חמש השנים האחרונות. יחד עם אוניברסיטת בר-אילן החדרנו את המודל "למידה מרחוק- -סדנה להכרת המחשב". לחטיבות הביניים בישוב (למעשה לקחו חלק רק תלמידי חט"ב בעוספיה).

התלמידים קיבלו הרצאה של שעתיים פעם בשבוע +הגשת תרגילים.ובסוף שנת הלימודים (חודש מאי 2005),התקיים מבחן באוניברסיטת בר-אילן לכל התלמידים שהשתתפו בפרויקט מכל הארץ.

לקראת שנת הלימודים תשס"ו, נעשו הכנות לקידום הפרויקט במספר מישורים:

1. הגדרת נושאי הלימוד והכיתות בהן יבוצע הניסוי.
2. בחירת צוות מוביל הפרויקט (מבין מורי ביה"ס)
3. הכשרת המורים להוראה משולבת.
4. בנית צוות הפעלה לפרויקט מבין צוותי החינוך בישוב.
5. בניית השעורים,התרגילים וחומרי הלמידה ושילובם בפעילות המורה.
6. הפעלת הפרויקט.
7. מחקר והערכה-גיבוש מסקנות ויישומים במסגרות החינוך וההוראה.

שלבי הפעלת הפרויקט יעשו בתאום מלא עם כל הגורמים במשרד החינוך,העריה ובתי הספר.מגמת הפרויקט הוא הפעלה ומצוי יכולת הגופים השונים בשטח ולא הכתבה של שינוי. צורות שונות ליישום הטכנולוגיה בשילוב פדגוגיה, על מנת להקנות לתלמידים שלנו, אפשרויות רבות יותר ללימודים מתקדמים, בהתאם יכולתם האינטלקטואלים ורצונם לרכוש ידע.