מאז שנת 2000 התחנו להפיק מידי שנה את החוברת "במה אקדמית" , המאפשרת לציבור רחב להביע ולהציג את מחקריו ועבודותיו, כמו כן החוברת מהווה במה למספר הולך וגדל של סטודנטים בקהילה הדרוזית שלמדו לתואר שלישי Ph.D.
אנו מאד גאים כי לראשונה בהיסטוריה סטודנט שלנו, חוקר דרוזי, משמש כמרצה באוניברסיטה אירופית, ועל כן אנו מברכים מכל הלב את מרזוק עזאם מעיר הכרמל, אשר החל השנה לעבוד באוניברסיטת קלוז’-נפוקה. ואנו מאחלים לו ולכל החוקרים הצלחה בהמשך דרכם. קרא עוד…
סגנון כתיבה מדעי
סגנון כתיבה מדעי מאופיין על ידי שני עקרונות מרכזיים: דיוק ובהירות. להבדיל מכתיבת ספרות יפה, הכתיבה המדעית היא פשוטה בסגנונה, עניינית וליניארית. אין בה עלילות משנה, הבזקים לעבר, רמיזות, מטאפורות, מליצות, פתגמים, אמרות וכד'. ארגון טוב באמצעות תואר מדויק מסייע רבות להשגת בהירות הכתיבה. חשוב לזכור, שקהל היעד שלך הוא אדם אינטליגנטי מכל תחום שהוא, כל אדם כזה צריך להיות מסוגל להבין בקווים כלליים את עבודתך.
מספר הנחיות בכתיבה מדעית
חשוב להביא מספר כללים לגבי רישום מקורות בגוף העבודה ורשימת המקורות. כל הכללים מבוססים על מדריך הפרסומים של אגודת הפסיכולוגים האמריקאית, ה –APA (1983)
כותרות – הכותרות משמשות לכללי דרך בארגון של העבודה, על פי כללי ה-APA אין צורך למספר את כותרות הפרקים השונים בעבודה.
הערות שוליים (footnotes) – ישנם שני סוגים של הערות שוליים בגוף העבודה:
רישום ציטטות
חומר מצוטט ממקור אחר חייב להיות מצוטט בדיוק מקסימלי, כולל איות ופיסוק, כאשר אורך הציטטה גדול מארבעים מלים, יש להדפיסו כקטע בודד ללא מרכאות (וזאת על פי כללי ה( APA בסוף הציטטה יש לציין בסוגריים את שם המחבר, השנה והעמוד בטקסט המקורי, ממנו נלקחה הציטטה, למשל: "…" (לוי, 1993,ע' 82). מראה המקום המדויק יופיע ברשימת המקורות.
קיצורים וראשי תיבות
בדרך כלל לא מומלץ להשתמש בקיצורים כיוון שהם עלולים לבלבל את הקורא שאינו מכירם. כאשר יש צורך להשתמש פעמים אחדות בצירוף מספר מילים (ייחודי למחקר הנדון), יש לשקול אם לכתבו בראשי תיבות לאחר הצגתו הראשונה, והאם שימוש זה יקל על הקורא או יכביד עליו. יחד עם זאת, ישנם קיצורים אחדים המקובלים בכתיבה מדעית. חלקם מופעים ברישום ביבליוגרפי ואחרים בגוף הטקסט.
עריכה: ד"ר אכרם חסון, ד"ר יעקב סובוביץ
עריכה טכנית: רוני חסון
תרגום ועיצוב: ליאת חופמן
כתובת המערכת: המכון הדרוזי למחקר
פתח דבר
"הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מהם, ומתלמידי יותר מכולם" (אבות)
ציטוט זה הוא של ר' יהודה הנשיא, מי שקיבץ וחתם את המשנה בשנת 200 לספירה. עד ימיו הייתה המשנה מועברת בעל פה, מפי רב לתלמידיו, כאשר כל דור הוסיף נדבכי ידע משלו. בכתיבת המשנה עבר ר' יהודה הנשיא על איסור מן התורה, "דברים שבעל פה אין אתה רשאי לכותבם" (גמרא, גיטין, דף ס' ע"ב).
במסורת ניתנו שני הסברים לפעולתו של ר' יהודה הנשיא:
הרמב"ם טען "ולמה עשה רבנו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהיה? לפי שראה שתלמידים מתמעטין והולכין, והצרות מתחדשות ובאות, ומלכות רומי פושטת בעולם ומתגברת, וישראל מתגלגלין והולכין לקצוות (לגלות) – חיבר חיבור אחד להיות ביד כולם, כדי שילמדוהו במהרה, ולא ישכח".
לעומתו טוען פרשן בימינו, הרב עדין שטיינזלץ, כי החלטתו של ר' יהודה הנשיא התקבלה דווקא בתקופה של ריבוי תלמידים ועומס ידע, שהיה חשש לאבד אותו אם לא ייכתב.
שני הנימוקים כאחד מתקשרים לתפיסה העכשווית של הצורך בניהול נכון של ידע ארגוני כתנאי הכרחי לקיומו של ארגון וכגורם מרכזי בהתפתחותו ובהתחדשותו.
ניהול ידע הפך במרוצת השנים ל "להיט" שכל אוניברסיטה שמכבדת את עצמה, דאגה להבליט את הנושא "ולהעמיד אותה" במקום מרכזי.
בשנת 1940, כתב ה.ג. וולס בספרו "ארגון העולם מחדש" – " עושר של ידע ענק וגדל בהתמדה מפוזר ברחבי העולם היום, ידע שאולי היה מספיק לפתור את כל הקשיים הגדולים של עתידנו, אבל הוא מפוזר ולא מאורגן. אנו צריכים סוג של מסלקה שכלית לשכל. מחסן שבו ידע ורעיונות מתקבלים, ממוינים, מסוכמים, מעוכלים, מתבררים ומושווים"…
באופן מסורתי, תכניות ומטרות מונעות על ידי מנהיגים – המכוונות להבטיח ייעול ויעילות המבוססים בעיקר על קונצנזוס, ציות וניהול משאבים פיזיים סופיים – הניעו עסקים.
כיום, חברות עם יתרון מקיימות דו-שיח פתוח, חידושים מהירים וגמישות עסקית על יד פיתוח של נכסיהם האינסופיים – הידע של האנשים.
להורדת הגיליון, לחץ כאן
לאחר הפסקה מאולצת וארוכה, אנו שמחים לחדש ולהגיש לכם את גיליון מס' 5 של כתב עת "במה אקדמית", שהפעם הוא יוצא בשיתוף פעולה בין המכון הדרוזי למחקר ומכללת הכרמל.
לאחר הניסיון שצברנו ברצוננו לאפשר ליותר חוקרים, אנשי מדע, סטודנטים ואחרים לקחת חלק בעשייה מחקרית שלנו. ולכן, נאלץ החל מגיליון 6 להקפיד על מספר הנחיות (בהתאם לחוקי ה- A.P.A. לפרסום מאמרים מדעיים), שאותן נביא בהמשך.
בגיליון הראשון הגדרנו את מטרות כתב העת, בגיליון השני הבאנו לידיעת ציבור החוקרים, הנחיות לכתיבה מדעית. בגיליון השלישי הדגשנו את סוגי המחקר השונים ובגיליון הרביעי הסברנו את ההגדרות הקלאסיות במחקר מדעי.
כאן, נרכז את אותן הנקודות שיש להקפיד עליהן בעת כתיבת מאמר מדעי (בהתאם להנחיות האיגוד הבינלאומי A.P.A.)
להורדת הגיליון, לחץ כאן
הרינו מתכבדים להודיע כי אנו עומדים להוציא לאור בחודש אפריל 2010 את הגיליון השישי של "במה אקדמית".
החוברת תהיה מוקדשת ל "10 שנים לייסוד מכללת הכרמל" ותצא בפורמט חגיגי.
מומלץ שבוגרים אשר סיימו בהצלחה את לימודי הדוקטורט שלהם ולכל הדוקטורנטים שנמצאים בשלבי מחקר שונים של עבודת התיזה, יגישו מאמרים הקשורים לעבודה האקדמית שלהם.
למאמר חשוב לצרף סיכום (ABSTRACT) בן 200 מילים בשפה עברית (אנחנו נתרגם לאנגלית), על מנת להוסיף אותו לחוברת לטובת הקוראים שלנו בחו"ל.
במידה והנכם מעוניינים שמאמרכם יופיע בחוברת, נא לשלוח את המאמר בהקדם האפשרי לאימייל שלנו: [email protected]
נא לעיין בדף ההנחיות לכתיבת המאמר המצ"ב, אשר הופיע בחוברת הראשונה של "במה אקדמית". לתשומת לבכם, בעת הגשת המסמכים להגנה על התיזה חובה לדווח על הפרסומים ועל כן מומלץ מאד להגיש מאמר לפרסום.